ויסות חושי

השימוש במושג ויסות חושי הפך להיות פופולרי ושכיח בקרב אנשי חינוך וטיפול.

המושג לפעמים מעט מעורפל ומשמש באופן לא מדויק בניסיון להסביר קשיים בתפקוד של ילדים, נוער ואף מבוגרים.

ננסה לשפוך אור על המושג ועל השפעתו בחיי היום יום.

כמו כן נתאר מצבים בהם יש קושי בויסות ובעיבוד חושי, ושניתן בהם להיעזר בטיפול.

מערכות החושים השונות בגופנו מעבירות מידע מהעולם החיצוני, ומתוך הגוף, למערכת העצבים המרכזית ולמוח

כשאני יוצאת מביתי והולכת ברחוב, עיני רואות את המראות, אוזני שומעות את הקולות, אני חשה את הרוח והטמפרטורה על פני העור. אני מריחה את ריח המאפה מבית הקפה הסמוך. אני חווה את גופי צועד על המדרכה, ואת הנשימה בתוכי, גם אם לא באופן מודע. היכולת שלי לקלוט את כל המידע, לארגן אותו כך שיהפוך למשמעותי עבורי ואף לפעול מול כל שינוי שעומד בדרכי, נשענת על "תזמורת מערכות החוש" הפועלת באופן אינטגרטיבי בגופי. החוויה החושית והפרשנות שאני נותנת לה תקרב או תרחיק אותי מאירועים סביבי. רעש המכונית המתקרבת ירחיק אותי מן הכביש בעוד קולה של השכנה הקוראת לי יפנה אותי לכיוונה. החושים שומרים עלינו מפני סכנות ומקרבים אותנו לחוויות חיוביות וחברתיות. יכולתנו להבין כוונות חברתיות נשענת ברובה על המידע החושי אותו אנו קולטים ומעבדים.

לכל אחד מאיתנו פרופיל חושי ייחודי. האופן בו אנו קולטים ומפרשים מידע בכל רגע תלוי במבנה המולד של מערכות החוש שלנו, החוויות המצטברות בחיינו, ומצבנו הריגשי ברגע הנתון. השונות הזו בינינו היא שיוצרת את המגוון האנושי.

מערכות החוש אצל כל אחד מאיתנו מתאפיינות במידת רגישות שונה. מערכות החוש שלנו קולטות את המידע בעוצמה שונה. אדם אחד יהנה מהאזנה למוזיקה בווליום מסוים, בעוד אחר יקלוט את אותה עוצמת מוזיקה כחזקה ובלתי נסבלת. אדם מסוים יחווה ליטוף על עורו כדבר מרגיע ונעים, בעוד אחר יקלוט את אותו מגע כמדגדג, מציק ומרגיז.

גם האופן בו אנו מעבדים את אותו הקלט הינו יחודי

נדרש מאיתנו להבין מה קלטנו. מה זה? האם מתוך הגוף או מחוצה לו, האם קרוב או רחוק, ועוד. בשלב זה חוברות גם חוויות החיים הקודמות - מוכר או חדש? נעים או לא נעים?מסוכן או מסקרן? ומתוך כל אלו יחד נפעל. לדוגמא - כאשר נשמע זמזום בסביבתנו המערכות שלנו נדרשות לזהות האם זהו זבוב או דבורה? מה המרחק שלו מאיתנו? האם חוויות קודמות מסמנות לנו זהירות או דווקא מזכירות שאין ממה לחשוש - כל אחד מאיתנו יפעל באופן שונה בסיטואציה כזו על סמך ייחודיות הקלט ויכולות העיבוד שלו.

מה הם קשיי ויסות חושי

כפי שנאמר לכל אחד מאיתנו פרופיל חושי ייחודי. לעיתים אחת ממערכות החוש, או יותר, מגיבה ברגישות יתר או בתת רגישות, ונוצר קושי תפקודי בחיי היום יום.

לדוגמא - כאשר ילד רגיש מאוד לרעשים וכל אוטובוס שעובר ברחוב מפחיד או מסיח את דעתו. יתכן כי ימנע מלצאת לרחוב ו/או יגיע לרמת חרדה כללית גבוהה ביציאה מן הבית. ילדים בעלי רגישות שמיעתית עשויים להתקשות בזמן ארוחה משפחתית, או בגן, עקב רגישות, למשל לקולות לעיסה. חוויה המשפיעה מאוד על השתתפותו בארוחה ועל היחסים הנרקמים בה.

במערכות חוש שונות כאשר הרגישות היא גבוהה הביטוי ההתנהגותי יראה שונה.

רגישות ראייתית (ויזואלית) יכולה להראות כמו רגישות לאור חזק (סינוור). נראה קושי במעבר החוצה לאור יום, הצמדות לכובע או בכי במעבר עקב קושי לזהות את סיבת המצוקה.

רגישות במערכת המגע יכולה להראות בהעדפה ברורה לטקסטורות שונות באוכל, העדפה לבגדים מסוימים, חוסר נוחות גופנית מתמשכת.

מצבים של תת רגישות במערכות שונות יכולים לבוא לידי ביטוי בצורך עז במגע חזק מהמקובל לעיתים יחווה כחיבוק שאינו תואם בעוצמתו, דחיפה לא צפויה, הצמדות גופנית למבוגר כדי לחוש בטחון גופני, ועוד. לעיתים יבואו לידי ביטוי בעוררות נמוכה ואיטיות ביוזמה לפעילות.

הביטויים ההתנהגותיים למצבי רגישות ותת רגישות במערכות החוש הם רבים ומגוונים, ואלו הן רק מספר דוגמאות.

לעיתים מקורו של הקושי לא יהיה בקלט של המידע החושי אלא ביכולת לתרגם אותו - לזה נקרא קושי בעיבוד חושי. העיבוד החושי הוא חלק מתהליכי עיבוד כלליים הכוללים גם תהליכי למידה, חשיבה ויכולות מוטוריות.

קושי כזה יכול להראות כקצב תגובה איטי, זיהוי לא מדויק של גירויים שונים, קושי לאמוד יחסים ביני לבין אוביקטים בסביבה. לדוגמא - קשיי התארגנות עם תיק בית ספר, קושי למצוא חפצים אישיים, סרבול גופני ונטייה להתקל בחפצים ואנשים.

מתי כדאי לפנות לטיפול

כפי שהוזכר קיימת שונות טבעית וייחודיות בין ילדים ואנשים שונים. המלצתנו היא לפנות להערכה של מרפאה בעיסוק כאשר עולה קושי בתפקוד בפעילויות היום יום, כאשר עולה קושי המפריע ליצירת יחסים במסגרת החינוכית ובבית. כאשר עולה קושי המפריע למהלך ההתפתחות התקין. הקושי יכול לעלות בבית ו/או במסגרת החינוכית.

הערכה מקצועית תכלול איסוף מידע מהסביבה הטבעית והכרות אישית בחדר הטיפולים.

לסיום כמה טיפים לחיי היום יום:

• לילדים רגישים שלא יכולים לסבול את התפר בגרביים - אפשר לקנות גרביים ללא תפר או להפוך את הגרביים פנימה/החוצה.
• תינוקות קטנטנים שמתקשים להכנס לאמבטיה - אפשר לעטוף במגבת הדוקה ולהורידה רק בתוך האמבטיה.
• לילדים רגישים לקולות רמים בקולנוע ובהצגות. מומלץ לשבת בשורות אחוריות ולהשתמש באטמי אוזניים.
• על רגישות לריחות ניתן להתגבר על ידי ריחות טובים מועדפים, שיהיו זמינים, כמו כרית ריחנית בתיק.
• הליכה בקצב אחיד בטבע או בפארק מפחיתה רגישויות סנסוריות ותומכת בוויסות.
• ילדים רגישים במע' התנועה שחווים בחילות בנסיעה כדאי להושיב באופן המאפשר להם מבט מחוץ למכונית.